ישנם מקרים רבים שבהם אדם נפגע, והפגיעה היא מזערית עבורו, אבל פוגעת באנשים רבים נוספים.
למשל: חברת נסיעות שמוכרת כרטיסי טיסה ונוקבת מחיר בדולרים, איננה יכולה לגבות שער דולר ככל העולה על רוחה, אלא בהתאם להסדר מיוחד שקבוע בחוק. אם חברת הנסיעות בכל זאת גבתה סכום גבוה יותר, הנזק לנוסע הבודד הוא בדרך כלל זניח. הוא יכול להיות, לכל היותר, כמה מאות שקלים.
יחד עם זאת "טיפה ועוד טיפה תהיינה לים" – כל לקוח מפסיד כמה עשרות שקלים, אבל על פני הזמן הסכומים מצטברים לסכומים גדולים מאוד.
לכך מתאימה התביעה הייצוגית: היא מאפשרת לברר את הנזק לאלפי הנפגעים ביחד, והנפגעים זוכים להשבת כספם (או, לעיתים, כאשר השבת הסכומים לא אפשרית, ניתן סעד אחר לטובת הציבור).
בתביעה ייצוגית, שכר הטרחה משולם על ידי הנתבעים, והוא נתון לפיקוח ולאישור של בית המשפט. גם התובע הייצוגי, זה שפנה לעורך הדין והוביל את המאבק, זוכה לתגמול כספי, בגין המאמצים שהשקיע. בזכיה בתביעה ייצוגית, לצד הגמול הכספי, קיים גם סיפוק מקצועי ואישי: בסיבוב הזה של המאבק בין הצרכן הקטן לתאגידים, ניצח הצרכן.